top of page
לכאן
בחזרה לסופת קור עם מינוס עשרים וארבע מעלות
מכאן
חופשת חורף בפונטה קאנה, ברפובליקה הדומיניקנית
יקומים מקבילים
כשעברנו לגור כאן לפני כמעט שש שנים, הייתה לי תינוקת קטנה, בכור שעלה לכיתה ב׳, ועוד שני בנים באמצע. המעט שידעתי על טנפליי היה - יש כאן יער גדול ויפה, ויש כאן בית ספר למוזיקה. כשהגענו בפעם הראשונה לטייל ביער הזה, שבמרחק הליכה קצרה מהבית שלנו, הילדים שלי רצו ורצו, חיפשו דגים באגם, פרשו ידיים לצדדים כדי לאזן על עצמם על גזעי עץ, ואני הרהרתי בריבוע הדשא הירוק מחוץ לדירה השכורה שלנו בישראל, וחשבתי - כמה שונה יכולה להיות ההתגלמות של טבע מחוץ לבית, במקומות שונים.
אחר כך הגענו גם לבית הספר למוזיקה. שיעור הפסנתר הראשון של הבכור היה ניסיון מכמיר לב לתקשר במוזיקה בלי מילים של ממש. צעדנו במסדרונות וזה הרגיש כמו סרט זר, שום דבר שהכרנו, הופעות עם חליפה ועניבה, מקצוענות חסרת פשרות, תזמורת של ילדים שגדולים מספיק כדי לנגן מוזיקה מרהיבה, אבל בסך הכל נראים צעירים כל כך. זה נראה כמו חלום רחוק ובלתי מושג.
.
ביום רביעי האחרון, בהצטרפות מקרים לא מאוד סבירה סטטיסטית, התרחשו שני קונצטרי חורף - אחד של התזמורת בבית הספר של הבכור, והשני של התזמורת בבית הספר למוזיקה של ילד מס׳2. שני הקונצרטים התרחשו באותו היום, ובאותה השעה, בשתי מדינות שונות - ואני תהיתי איך להתפצל בין ניו-ג׳רזי לניו-יורק (העצה הכי מועילה שקיבלתי: תלכי לקונצרט של הבן שאת הכי אוהבת. אבל לא הצלחתי להכריע). זה היה ערב ארוך ומאתגר, שהתחיל עם חזרות בחמש בערב, המשיך עם קונצרט ראשון בניו-ג׳רזי בשבע בערב, ואז - ריצה לאוטו עם כל הילדים, בזמן שאנחנו צופים בזום בקונצרט של הבכור, נסיעה לניו-יורק והגעה לקונצרט כמה דקות לפני שהסתיים, אבל היינו שם כשהוא הגיח מאחורי הקלעים כדי לחכות לו עם חיוך וחיבוק.
ובתוך כל העייפות והפקקים, והאחים הקטנים שמעסיקים את עצמם במשך שעות ארוכות, הצלחתי לעצור לרגע ולשים לב - שזה בדיוק הרגע הזה, שלא האמנתי שיגיע. שני הילדים שלי, בחולצות מכופתרות, מכנסיים חגיגיים ונעליים שחורות, על הבמה, עושים את הדבר שלהם, מנגנים יצירה מרהיבה, בשיתוף פעולה עם תזמורת, ואני שם כדי לראות את זה.
.
בסוף כל פרק בפודקאסט "How I built it״ של גיא רז, הוא שואל את המרואיינים שלו - ״אתה מייחס את ההצלחה שלך לכל העבודה הקשה או למזל?״, ומצד אחד ברור לי שהייתה כאן הרבה מאוד עבודה קשה, ומצד שני - איזה מזל זה לזכות להיות חלק מבית ספר שיודע לקחת ילד, ולהפוך אותו למוזיקאי.
אחר כך הגענו גם לבית הספר למוזיקה. שיעור הפסנתר הראשון של הבכור היה ניסיון מכמיר לב לתקשר במוזיקה בלי מילים של ממש. צעדנו במסדרונות וזה הרגיש כמו סרט זר, שום דבר שהכרנו, הופעות עם חליפה ועניבה, מקצוענות חסרת פשרות, תזמורת של ילדים שגדולים מספיק כדי לנגן מוזיקה מרהיבה, אבל בסך הכל נראים צעירים כל כך. זה נראה כמו חלום רחוק ובלתי מושג.
.
ביום רביעי האחרון, בהצטרפות מקרים לא מאוד סבירה סטטיסטית, התרחשו שני קונצטרי חורף - אחד של התזמורת בבית הספר של הבכור, והשני של התזמורת בבית הספר למוזיקה של ילד מס׳2. שני הקונצרטים התרחשו באותו היום, ובאותה השעה, בשתי מדינות שונות - ואני תהיתי איך להתפצל בין ניו-ג׳רזי לניו-יורק (העצה הכי מועילה שקיבלתי: תלכי לקונצרט של הבן שאת הכי אוהבת. אבל לא הצלחתי להכריע). זה היה ערב ארוך ומאתגר, שהתחיל עם חזרות בחמש בערב, המשיך עם קונצרט ראשון בניו-ג׳רזי בשבע בערב, ואז - ריצה לאוטו עם כל הילדים, בזמן שאנחנו צופים בזום בקונצרט של הבכור, נסיעה לניו-יורק והגעה לקונצרט כמה דקות לפני שהסתיים, אבל היינו שם כשהוא הגיח מאחורי הקלעים כדי לחכות לו עם חיוך וחיבוק.
ובתוך כל העייפות והפקקים, והאחים הקטנים שמעסיקים את עצמם במשך שעות ארוכות, הצלחתי לעצור לרגע ולשים לב - שזה בדיוק הרגע הזה, שלא האמנתי שיגיע. שני הילדים שלי, בחולצות מכופתרות, מכנסיים חגיגיים ונעליים שחורות, על הבמה, עושים את הדבר שלהם, מנגנים יצירה מרהיבה, בשיתוף פעולה עם תזמורת, ואני שם כדי לראות את זה.
.
בסוף כל פרק בפודקאסט "How I built it״ של גיא רז, הוא שואל את המרואיינים שלו - ״אתה מייחס את ההצלחה שלך לכל העבודה הקשה או למזל?״, ומצד אחד ברור לי שהייתה כאן הרבה מאוד עבודה קשה, ומצד שני - איזה מזל זה לזכות להיות חלק מבית ספר שיודע לקחת ילד, ולהפוך אותו למוזיקאי.
גפן והכינור
זה רק נראה פשוט, אבל בעצם, כדי להשיג את היציבה המדויקת הזו - נדרשו שלושה חודשי אימון
דצמבר 2022
תמונת מצב מהגינה
טריו
זה מה שקורה בזמן בין השיעורים של שלושת אלה בראשון בבוקר
גפן ומונטי
רגע לפני פעילות חנוכה בכיתה שלהם
יום הולדת חברות
מסעדה מקסיקנית
סלפי קוקטליים
סלפי אוכל מקסיקני
אדם והקמראטה
חזרות למופע עם התזמורת
דייט יום הולדת זוגי
עם מבט להדסון
פרוייקט Thanksgiving
קהל שבוי
יום הולדת תשע לאיתן
bottom of page