שינויים אמיתיים לוקחים זמן, הרבה זמן. כן, מדי פעם יתפסו את העין שלנו הסיפורים על הסופרת המפורסמת שבהחלטה של רגע החליטה לא לצרוך יותר סוכר ומאז כבר חמש שנים פרור סוכר לא נכנס לגופה. גם מקרים כאלה הם בדרך כלל תוצר של הבשלה פנימית ארוכה, ובכל מקרה, הם בטח לא הרוב המייצג. הסיפורים האלה הם בדרך כלל ריקוד של צעדים קדימה ואחורה ושוב קדימה, של התקדמות ספירלית שמחזירה אותנו שוב ושוב בדיוק אל המקומות שבהם הכי קשה לנו.
לפעמים נדמה לנו שאם כבר החלטנו, אם כבר גייסנו את הנכונות ואת הרוח הנכונה, העולם סביבנו אמור ליישר איתנו קו. ובכל זאת, יש סיכוי שההשלכות של אכילת יותר מדי סוכר (נניח, זו רק דוגמא, אפשר להחליף אותה בהרגל שרלוונטי אליכן) לא יעלמו ביום אחד, כי התודעה שלכן (לא בציניות) קצת יותר מוארת.
החלק המעודד במחשבה על מסע ארוך מעט יותר, הוא שלא חייבים לעשות הכל תכף ומיד. אם זה עומד לקחת זמן, אפשר להיות קצת יותר סבלניות כלפי עצמנו. אפשר לבדוק מה מתאים, ואם מגלים שמשהו לא – אפשר לשנות אותנו. כי אנחנו פה בשביל עצמנו ובעיקר, בגלל שבסופו של דבר זו הדרך היעילה ביותר להצליח לעשות שינוי – לאט ובעדינות, כשאת לא מאבדת את היציבות שלך.