top of page
חיפוש

בעיניי המתבונן

אתמול ביקשתי מבעלי שימצא לינק שפעם קנה דרכו, ובזמן שאני מהרהרת איפה ואם בכלל לקנות שוב - הוא שלח לי הודעה ״אוקיי, סידרתי לך את זה״, והתכוון - השלמתי את הרכישה וזה יגיע במשלוח אקספרס. לכאורה - מדהים. בעצם - התעצבנתי לגמרי. אני עוד רציתי לבדוק, להתלבט, לנסות אפשרות אחרת, גם לא ביקשתי שום דבר שירמוז אחרת - ביקשתי לינק, וכמה דקות מאוחר יותר קיבלתי קבלה.

זה ברור, שלמרות שמדובר בסיטואציה פשוטה מאוד, יומיומית וכמעט חסרת חשיבות, היא מנקזת לתוכה, כמו הרבה מהתקשורת בין אנשים, עולמות שלמים של פרשנות. כשהוא עושה בשבילי - אני מרגישה מועצמת או מוקטנת? מישהי שטורחים עבורה או מישהי שלא סומכים עליה שתקבל את ההחלטה הנכונה בעצמה? איזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה ביננו, ואז - לאיזו תגובה כמעט אוטומטית זה שולח אותי?

בפרשת השבוע האחים של יוסף, שזרקו אותו לבור, פוגשים אותו במצריים ומגלים שהיועץ הבכיר למלך, הוא לא אחר מאחיהם הקטן. הם לא סתם קנו לו משהו בלי שהוא ביקש, האחים של יוסף הכניסו אותו לבור, מכרו אותו לשיירת ישמעאלים ושחטו גדי כדי לטבול את הכותנת של יוסף בדם ולהביא אותה לאביו.

ובכל זאת, יוסף בוחר לספר סיפור חיובי: ״אל תעצבו ואל יחר בעינכם כי שלחתם אותי הנה…לא אתם שלחתם אותי הנה, כי הנה האלוהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים״. בין ויקטור פרנקל (״אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו״) לאהרון בק (״אם החשיבה שלנו מוכרעת בידי משמעויות מעוותות, נימוקים לא הגיוניים והרים של פרשנות - אנחנו הופכים, למעשה, לעיוורים ולחרשים״), זו המהות של מה שפסיכולוגים לאורך השנים מנסים ללמד אותנו - לספר את הסיפור שלנו בצורה שתשרת את המטרות שלנו - בין אם זו זוגיות טובה, משפחתיות קרובה או כל יעד אחר.

לעתים קרובות, כשאנחנו מגיבות, אנחנו ממשיכות דיאלוג פנימי שמתקיים בעיקר בראש שלנו. זה לא קל לקחת ממנו צעד אחורה - אבל זה לגמרי אפשרי.



4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page