לכל כך הרבה אנשים וספרי עזרה עצמית יש את בדיוק את מה שאת צריכה – הסבר מפורט איך תעברי לשבוע עבודה של 4 שעות, אינסוף מתכונים בריאים של סטייק כרוב וחלב שקדים ביתי, ספריות עצומות של תרגולי יוגה ופילאטיס. וזה כל כך מפתה. המחשבה הזו, שאם רק יהיה לך את המתכון הנכון, שאם רק תקראי את הספר הזה תעברי גם את לעבוד עם לפטופ מהחוף בתאילנד, ולפעמים היא משכנעת מספיק כדי לגרום לך לקנות את הספר הזה.
ואיפה הוא עכשיו?
יוני התחיל היום. את יודעת איפה רשימת ההחלטות לקראת השנה החדשה שכתבת בתחילת ינואר?
יש הרבה סיבות שרובנו זונחות את הרשימה הזו (בדרך כלל כבר במהלך החודש הראשון של השנה), חלקן סיבות טכניות – תכנון לקוי, הערכת זמנים לא ריאלית, יותר מדי פרויקטים שאנחנו עושות בו זמנית. ויש עוד סיבה, מדוברת קצת פחות, הרגשות המכאיבים שעוצרים אותנו מלהתקדם.
ברנה בראון אומרת ״כולנו גדלנו וחווינו, ברמות שונות, טראומה, אכזבה, את יודעת, דברים קשים. שמנו על עצמנו שריון, ובנקודה מסוימת בזמן, השריון הזה כבר לא מגן עלינו. המשקל שלו כבד מדי והוא לא שומר עליך. הוא מונע ממך להראות״.
מה הרגש שמכאיב לך כל כך, עד שתעשי את כל מה שאת יכולה כדי להמנע מלפגוש אותו? מה הא מונע ממך לעשות?